פוסט לכבוד ל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא אולי היום הרווי ביותר בדת היהודית מבחינת המקורות לציונו. על המקור לציון יום זה קיימות מספר רב של מסורות, המייחסות אירועים שונים לל"ג בעומר והסיבה לציונו.

מקור אחד לציון היום מתאר שביום זה נולד, התחתן ונפטר רבי שמעון בר יוחאי שמסר את ספר הזוהר. מקור נוסף קובע שביום זה החל לרדת המן על בני ישראל במדבר, ומקור אחר מציין שבל"ג בעומר מתו תלמידיו של רבי עקיבא.

הציונות הדתית קישרה את ל"ג בעומר ליום בו חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים, ושביום זה הושאו משואות לבשר את הניצחון. בעקבות מקור זה התפתחו המנהגים של הדלקת מדורות והכנת חצים וקשתות, שהיו כלי הנשק העיקרי בקרב בתקופת בר כוכבא.

שמעון בר כוכבא היה המצביא שעמד בראש מרד היהודים באימפריה הרומית בין השנים 135-132. על אף הניצחון המודגש בל"ג בעומר בהקשר למרד, המרד למעשה הסתיים בדיכוי אכזרי של היהודים. זכרו של בר כוכבא בהיסטוריה היהודית שנוי במחלוקת. יש המהללים אותו כמצביא ומנהיג אמיץ שקם מול גזירות הדת של הרומאים, ויש הסבורים כי מדובר בהרפתקן קל דעת שהביא חורבן על ארצו וגלות על עמו.

מיתוס בר כוכבא התפתח והתעשר במהלך השנים בסיפורים שונים. מעניין לגלות שאחד הסיפורים העממיים המוכרים ביותר על בר כוכבא – מאבקו באריה – הוא המצאה מאוחרת של המאה ה-19. סיפור זה קיבל נוסח פואטי לראשונה בידי שאול טשרניחובסקי המתאר את בר כוכבא מוטל לזירה בקיסריה שם לחם באריה. מאוחר יותר נוסח זה גם עובד לשיר הילדים המוכר מאת לוין קיפניס.