הספורט בעת העתיקה, בסימן האולימפיאדה

החודש נערכת האולימפיאדה בריו דה ז'ניירו.

לכבוד המשחקים האולימפיים, זו הזדמנות לדבר קצת על הספורט בעת העתיקה.

הפוסט של היום יעסוק בשניים מסוגי התחרויות שערכו בעת העתיקה, ייתכן ואפילו בהיפודרומים של קיסריה - מירוצי מרכבות וסוסים.

מירוצי המרכבות היו נערכים בסגנונות שונים, הכל לפי מספר הסוסים. פעמים היו רותמים אל המרכבות שני סוסים או שלושה, אך לרוב ארבעה. במירוצים מפוארים במיוחד היו רותמים אפילו שישה, שמונה או עשרה סוסים לכל מרכבה. המרכבות היו שועטות מתאי הזינוק עם תקיעת החצוצרה, האות להתחלת המירוץ.

העניין במירוצים עוד הוגבר באמצעות תכסיסי אקרובטיקה שונים. היו מירוצים בהם רכבו שניים על סוסים דוהרים ועברו בקפיצה, תוך כדי מירוץ, איש מסוסו אל סוס רעהו. במירוצים אחרים היו לוחמים יושבים בפישוק רגליים על גבי הסוסים והניפו כלי נשק. פעמים היו חוטפים פיסת בד מן המסלול, או מזנקים מעל למרכבה רתומה בסוסים.

שניים מרוכבי הסוסים המוכרים במיתולוגיה היוונית היו האחים התאומים קסטור ופולוקס. יום אחד בעת תחרות סוסים נפצע אחד התאומים ומת. התאום השני הצטער מאוד כיוון שלא רצה להיפרד מאחיו האהוב. זאוס, אביהם, מצא פתרון. כדי שהשניים יישארו יחדיו לנצח הוא קבע את מקומם בשמיים בצורת כוכבים – קבוצת הכוכבים "תאומים".

באמנות עתיקה, זוג התאומים תוארו לעיתים רבות כרוכבי סוסים – נערים צעירים וחסונים ולצדם סוס.

* פוסט זה הוא אחד מתוך סדרת פוסטים בנושא הספורט בעת העתיקה, בסימן המשחקים האולימפיים בברזיל. סדרת הפוסטים המלאה מפורסמת במהלך חודש אוגוסט בדף הפייסבוק של המוזיאון. מוזמנים להיכנס ולקרוא את שאר הסדרה – חפשו "מוזיאון אוצרות קיסריה בשדות-ים" בפייסבוק.