מוזיאון אוצרות קיסריה - קיבוץ שדות-ים, 37804 - 04-6364367 | 052-8795084

972-52-8795157 | Caesarea Maritima Museum - Kibbutz Sdot-Yam, Israel - +972-4-6364367

 

עיצוב לאה קציר | web design Leah Katzir

 

אהרון וגמן ז"ל, מייסד המוזיאון ומנהלו הראשון 

אהרון שגדל בחיפה, היה חבר בתנועת המחנות העולים ובתנועת הנוער העובד. הוא הצטרף לשדות-ים כשנה לאחר הווסדה, וככל חברי הקבוצה בקריה עבד בנמל ב"כיבוש העבודה העברית". הוא נמנה בין עשרת החברים הראשונים שעלו להאחזות בקיסריה ב-2 במאי 1940.

באורח פרדוקסלי, ראשית קשריו של אהרון עם הארכיאולוגיה החלו כתוצאה מהעימותים עם המנדט הבריטי, שהיה מעוניין להכשיל את ההתיישבות היהודית בקיסריה, וניצל את חוקי העתיקות כדי למנוע בנייה אשר תהפוך את שדות-ים ממחנה אוהלים ליישוב קבע. אהרון לא בא אמנם לקיסריה לחפור עתיקות, אלא לבנות יישוב. אולם בחושיו המחודדים הבין, שבניין העתיד קשור בזיקה לעבר ולשורשים; וכי חידוש יישוב יהודי באתר היסטורי (שלו חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל בימי בית-שני, בתקופת המרד הגדול ברומאים ולאחריו) אינו יכול להעשות תוך התעלמות מהעבר ומשרידיו הפזורים בכל פינה של ה"מחנה", בסביבה, בשדות ובקרקעית-הים.

מטענו התרבותי של אהרון, הסקרנות האינטלקטואלית וחושו האסתטי המפותח, דרבנו אותו ללקט עתיקות מאז הגיע לקיסריה. הוא הקים את המוזיאון במו ידיו, כשהוא אוסף פריט אחר פריט באורח אישי במשך עשרות שנים; בוחן ולומד כל חפץ, בהתמדה ובסבלנות, בעזרת ספרים ותוך התייעצות עם מומחי ארכיאולוגיה ואנשי אקדמיה. כל זאת עשה לאחר שעות העבודה.

זכור ההילוך המיוחד של אהרון בשטח המחנה או בשדות, כאשר נעלו מחטטת בקרקע והופכת את השכבה העליונה לשם גילוי חרס או מטבע. מהתחלה קבע את הנורמה שהוא עצמו נתן לה דוגמא, שאין אוספים עתיקות לשימוש פרטי וכי האוסף הוא נכס של הקיבוץ ושל הכלל. אלמלא זאת, היו הממצאים החשובים מתפזרים והולכים לאיבוד; והמוזיאון, שהפך נכס תרבותי-חינוכי לחברי הקיבוץ ולציבור הרחב, לא יכול היה לקום.

חברים שעבדו בבניין ובחקלאות מסרו באותן שנים לאוסף כל מה שנמצא באדמות קיסריה, והדייגים מסרו את כדי החרס שהעלו במכמורותיהם ברחבי מזרח הים-התיכון; כך נאגר אוסף הכדים שבמוזיאון. באמצעים הדלים שניתן היה לקבל מגיזברות הקיבוץ, רכש אהרון פריטים מערביי הסביבה ומאחרים. המבנה הצנוע של המוזיאון הוקם בעזרת הקצבות שאהרון גייס ממוסדות שונים ובכספי הקיבוץ. באמצעים מינימליים הוא הביא את המוסד לרמתו הנוכחית.

עיקר עבודות המיון, הקטלוג והתצוגה נעשו על ידו, לרוב בערבים, לפרקים עמוק אל תוך הלילה. כשהיה גזבר הקיבוץ נהג לומר שלאחר יום התרוצצות אחר הכסף החדש, הוא נרגע בערב בעיסוקו בכסף הישן, במטבעות העתיקים. אכן, המוזיאון הוא יציר כפיו הבלעדי של אהרון, "הצגת יחיד" שלו במלוא מובן המילה.

יהודה רותם, דברים לזכרו של אהרון וגמן, מתוך ספר המוזיאון.

[תמונות ממצגת אביטל כולל תמונה של אהרון וגמן, ושל המוזיאון בראשיתו]

 

  • Instagram Social Icon
  • Facebook Basic Black

Aharon Wegman – Founder of the Museum

 

Aharon grew up in Haifa, and was a member of both the "Noar HaOved" and "Mahnot Haolim" youth groups. Aharon later joined the Sdot-Yam “kvutza” (pre-settlement group) a year after it was established in the Kiriah area. Many of its members worked in Haifa’s port as stevedores until a settlement site could be arranged.

 

Then, on May 2, 1948, Aharon, together with nine other members, arrived in Caesarea to raise the first tents of the future kibbutz. British Mandate officials tried to prevent the establishment of a more permanent settlement, by citing various antiquity laws. The tents were eventually moved to the southern sand dunes. Paradoxically, this served to awaken Aharon’s appetite for archaeology. His intellectual curiosity and sense for aesthetics helped him realize that they all had to respect the visible remnants of the past while building for the kibbutz’s future.

 

From the very beginning, Aharon collected the artefacts uncovered in the fields or strewn along the shore. He patiently studied each new find by referring to books and by consulting with experts. All this had to be done after work hours.

 

Aharon was known for his unique walking style. His shoes scraped up the ground dust as he tried to uncover yet another coin or ceramic fragment. In addition, Aharon quickly established a norm through personal example that no one should amass antiquities for private use. As valuable assets the finds belonged to everyone.

 

Thus, the kibbutz’s agricultural and construction workers were often responsible for discovering statues and architectural fragments that had hidden below ground. Not to be outdone, Sdot-Yam’s fishermen, after dragging their nets on the sea floor, sometimes brought back more than fish - the museum’s rich collection of ancient vases and amphorae are testimony to this.

 

At times, thanks to an understanding kibbutz treasurer, Aharon was able to purchase artefacts from the local Arab population and thus add to the museum’s collection.

 

Aharon’s ability to raise funds from various organizations, including his own kibbutz, enabled him to build a modest museum. After work and late into the night he then catalogued the thousands of artefacts as well as worked on designing suitable methods for their display. Later, when he was the kibbutz treasurer, he admitted that working at night with ancient coins helped him to relax from the pressures of his day job.

 

The museum has become a valuable educational and cultural centre open to all. It’s birth and continued existence is also testimony to the vision and labor of its founder – Aharon Wegman.